יום שלישי, 31 במרץ 2009

על ההתמכרות לרכיבה על אופניים

עוד ועוד רוכבים חדשים בישראל מתאהבים בטרנד האופניים ההולך וגובר כל הזמן!

"רכיבה על אופניים זה להתחבר לטבע"...
האופניים בשבילי במקום הראשון"...
היום שלי מתחיל ברכיבה על אופניים לפני הכול"......

וזו היא רק דוגמה קטנה שאני שומע מרוכבי אופניים ותיקים וחדשים. אז איך זה קורה שכולם נדלקו על הטרנד? מה באמת קרה? 


מסתבר שהצורך הגדול והעיקרי שלנו בתור בני אנוש שחיים במזרח התיכון שיכול להיות גם אגרסיבי ומלחיץ לפעמים. זה החיפוש העצמי, השאיפה לשקט ולרוגע. פשוט למצוא משהו שעושה לנו טוב ונותן לנו סיפוק. משהו כזה שיכול להעצים אותנו, שמתחבר לאנרגיות שגורמות לנו לחייך וליהנות. יכול להיות שזה גם הצורך לזמן לעצמנו - השקט שאנו צריכים,  ההירגעות, ההתאוורות וההתחדשות.

יש כאלה שיוצאים לעשן או כאלו שיוצאים לרוץ, ויש שקוראים ספרים, ויש את אלו שעולים על האופניים ויוצאים לרכוב!
צפו בערוץ היוטיוב שלנו

אני אחד מאותם מהאנשים שמתעוררים בבוקר ויוצאים לרכיבה על אופניים. בעקבות הטרנד ההולך והמתגבר שאלתי את עצמי האם אני מכור? או מדוע חשוב לי כל כך להתחיל את היום דווקא ברכיבה על אופניים. האם יש משהו מיוחד שהדביק אותי ועוד הרבה אנשים בחיידק הזה?

בזמן האחרון התחלתי להבין שהמשיכה לרכיבה על אופניים היא מעבר לרכיבה עצמה ושזה קשור יותר לצורך שלנו בניתוק מהיום יום.
רובנו התרגלנו לצאת מן הבית בבוקר להיכנס לרכב ולהישאר מנותקים מן הטבע. אך מה לעשות הטבע חזק מאיתנו והגעגוע אליו הולך ומתגבר ככל שאנו נעשים מערביים יותר. רכיבה על אופניים משאירה אותנו חשופים לטבע ולכל מה שמתרחש מסביב. פתאום אפשר להריח ולהבחין בדשא הירוק בפארק, להרגיש את החום הנעים והמחבק של השמש הצהובה על הגוף, להבחין בציפור נדירה שעומדת על עץ ויכול להיות שזו ההזדמנות האחרונה לראות אותה ביום בשעה בדקה ובשנייה שעברנו במקום. ועוד לחשוב שבזמן כל הכיף הזה אנו גם שורפים קלוריות, עובדים על סבולת לב ריאה ונהנים.

אין תגובות: